- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מעונות עובדים בקרית משה אגודה שתופית לשיכון בי-ם בע"מ נ' רנן
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
15307-05-10,15412-05-10
25.5.2011 |
|
בפני : אנה שניידר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מעונות עובדים בקרית משה אגודה שתופית לשיכון בי-ם בע"מ |
: עמית רנן |
| פסק-דין | |
פסק דין
לפנינו שתי תביעות שהדיון בהן אוחד ועניינן נזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מפסילת הבחירות לאגודה השיתופית התובעת 1 (להלן- האגודה), וזאת לאור חוות דעתו של הנתבע אשר מונה כחוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות (להלן- החוקר).
ביום 4.3.09 התקיימה מערכת בחירות לאגודה.
התובע 2, ששימש כ-7 שנים בתפקיד יו"ר האגודה, זכה בתפקיד פעם נוספת.
בעקבות ערעור שהגישה הקבוצה שהפסידה בבחירות לרשם האגודות השיתופיות (להלן – הרשם), מונה החוקר על מנת לבחון את הליך ההצבעה וחוקיותו.
בדו"ח שהוגש ביום 21.7.09, פסל החוקר את הבחירות ואף האשים את הנתבע 2 בשחיתות בניהול ההצבעות, ובניהול בלתי תקין של האגודה (להלן- הדו"ח).
התובעים השיגו על תוצאות הדו"ח בפני הרשם, השגותיהם נדחו על הסף, וההחלטה על ביטול הבחירות נותרה על כנה.
על החלטת הרשם הגישו התובעים ערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הסתיים בסופו של יום בהסכמות בין הצדדים לפיהן, בין היתר, נותרו מסקנות הדו"ח על כנן.
בתובענה שלפנינו, טוענים התובעים כי בדיקותיו וקביעותיו של החוקר נעשו בהתרשלות ובחוסר הבנה והכרה עם תחום ניהול האגודות השיתופיות, דבר אשר הביא למסקנות שגויות וחמורות והסב להם נזק רב.
משכך, טוענים התובעים כי על הנתבע לפצותם, באופן אישי, בגין הנזקים הכבדים שנגרמו להם עקב ביצוע החקירה על ידו וכתוצאה ממסקנות הדו"ח.
לפניי בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילת תביעה נגדו.
לטענת הנתבע, תפקידו כחוקר הינו תפקיד מעין שיפוטי אשר מסקנותיו משמשות חוות דעת לרשם , אשר רשאי, מתוקף תפקידו, לאמץ אותן או לדחותן ולא ייתכן שבמעמד כזה יהיה החוקרחשוף לתביעות אישיות בשל ממצאי חקירתו.
על פי הפסיקה, סמכות סילוק תביעה על הסף תופעל כאשר, בין השאר, כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה,וזאת על מנת למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות (ר' ע"א 292/68 יפה ושות' בע"מ נ' איסטווד, פד"י כג (1), 604, 608).
הבחינה לקיומה של עילת תביעה נעשית על יסוד האמור בכתב התביעה, ונבחנת השאלה האם בהנחה שהתובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה - יוכל לזכות בסעד המשפטי המבוקש:
"הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה". די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה."
(א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) 167 וההפניות שם, ההדגשה שלי – א.ש.).
הכלל הוא, שבית המשפט יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ (2) 668).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
